Page 106 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 106
תורה ומדע
השיניים וכדומה .אסתפק בציון העובדה שגם בין מחלקות שונות אלה של בעלי
חיים נמצא מגוון של צורות ביניים )"חוליות שאינן חסירות"( המדגימות את צורות
המעבר :יצורים שהם באמצע הדרך בין דוחיים לזוחל ,בין זוחל ליונק וכו' .כנגד זה,
אביא שתי דוגמות על התפתחות ברמה של המין.
.3התפתחות הסוס
ניקח לדוגמא את הסוס :כולנו מכירים את סוס־הבית בן ימינו .בעל חיים גדול זה
מותאם באופן מושלם לריצה בשטחים פתוחים על אצבעו הגדולה האחת המוגנת
בפרסה ,ושיניו מותאמות לאכילת עשב .לסוס יש בעצם שלוש אצבעות :אצבע
אמצעית אחת מפותחת וגדולה )אצבע מספר שלוש( ,ושתי אצבעות מנוונות אשר
נותרו מהן רק שרידים .מאחר וכף היד "הבסיסית" מכילה חמש אצבעות )בין אם זו
כף ידו של צפרדע ,עטלף ,לוייתן ,אדם או לטאה( ,אנו יכולים כבר לשער שלא תמיד
היו לסוס רק אצבע אחת מתפקדת ועוד שני בדילי אצבעות .מה גם שבדילי
האצבעות מרמזים לנו על עבר מפואר יותר.
ואכן ,ככל שאנו מרחיקים אחורה בזמן ובודקים את אבות אבותיו של הסוס,
אנו מגלים רצף של בעלי חיים דמויי־סוס ,אשר ככל שחולף הזמן הולכים ונעשים
דומים יותר ויותר לסוס של ימינו .הם נעשים גדולים יותר ,שיניהם עוברות שינויים
ותהליכים הדרגתיים ככל שהם עוברים מתזונה צמחית טרופית לתזונה המבוססת
על עשב ,ובד בבד הם הולכים ומאבדים את אצבעותיהם ,מאריכים את רגליהם
ונעשים מותאמים יותר לריצה בשטחים פתוחים.
כמות הממצאים מרשימה מאד ,שכן אבותיהם של הסוסים שגשגו בעולם
הקדום .לפני למעלה מחמישים מיליון שנה הם נפוצו בעיקר ברחבי אמריקה
הצפונית ,והותירו בה את חותמם בדמות אלפי שלדים מאובנים .בעל החיים
הראשון שניתן לזיהוי כאביו הקדום של הסוס הוא האיוהיפוס ) ,Eohippusשם
מדעי ,(Hyracotherium :שחי לפני חמישים ושניים מיליון שנה .האיוהיפוס היה
בעל חיים בגובה 40ס"מ ,והיה בעל ארבע אצבעות מפותחות ברגלים הקדמיות
)ו"אצבע מספר "1מנוונת( ,אף שנשא את משקלו על אצבע מספר שלוש דווקא.
תוך שני מיליוני שנים ,משתנה האיוהיפוס בהדרגה והופך לאורוהיפוס
106
השיניים וכדומה .אסתפק בציון העובדה שגם בין מחלקות שונות אלה של בעלי
חיים נמצא מגוון של צורות ביניים )"חוליות שאינן חסירות"( המדגימות את צורות
המעבר :יצורים שהם באמצע הדרך בין דוחיים לזוחל ,בין זוחל ליונק וכו' .כנגד זה,
אביא שתי דוגמות על התפתחות ברמה של המין.
.3התפתחות הסוס
ניקח לדוגמא את הסוס :כולנו מכירים את סוס־הבית בן ימינו .בעל חיים גדול זה
מותאם באופן מושלם לריצה בשטחים פתוחים על אצבעו הגדולה האחת המוגנת
בפרסה ,ושיניו מותאמות לאכילת עשב .לסוס יש בעצם שלוש אצבעות :אצבע
אמצעית אחת מפותחת וגדולה )אצבע מספר שלוש( ,ושתי אצבעות מנוונות אשר
נותרו מהן רק שרידים .מאחר וכף היד "הבסיסית" מכילה חמש אצבעות )בין אם זו
כף ידו של צפרדע ,עטלף ,לוייתן ,אדם או לטאה( ,אנו יכולים כבר לשער שלא תמיד
היו לסוס רק אצבע אחת מתפקדת ועוד שני בדילי אצבעות .מה גם שבדילי
האצבעות מרמזים לנו על עבר מפואר יותר.
ואכן ,ככל שאנו מרחיקים אחורה בזמן ובודקים את אבות אבותיו של הסוס,
אנו מגלים רצף של בעלי חיים דמויי־סוס ,אשר ככל שחולף הזמן הולכים ונעשים
דומים יותר ויותר לסוס של ימינו .הם נעשים גדולים יותר ,שיניהם עוברות שינויים
ותהליכים הדרגתיים ככל שהם עוברים מתזונה צמחית טרופית לתזונה המבוססת
על עשב ,ובד בבד הם הולכים ומאבדים את אצבעותיהם ,מאריכים את רגליהם
ונעשים מותאמים יותר לריצה בשטחים פתוחים.
כמות הממצאים מרשימה מאד ,שכן אבותיהם של הסוסים שגשגו בעולם
הקדום .לפני למעלה מחמישים מיליון שנה הם נפוצו בעיקר ברחבי אמריקה
הצפונית ,והותירו בה את חותמם בדמות אלפי שלדים מאובנים .בעל החיים
הראשון שניתן לזיהוי כאביו הקדום של הסוס הוא האיוהיפוס ) ,Eohippusשם
מדעי ,(Hyracotherium :שחי לפני חמישים ושניים מיליון שנה .האיוהיפוס היה
בעל חיים בגובה 40ס"מ ,והיה בעל ארבע אצבעות מפותחות ברגלים הקדמיות
)ו"אצבע מספר "1מנוונת( ,אף שנשא את משקלו על אצבע מספר שלוש דווקא.
תוך שני מיליוני שנים ,משתנה האיוהיפוס בהדרגה והופך לאורוהיפוס
106
