Page 122 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 122
תורה ומדע
תועלת ,ואילו כיום סבורים שבמקרים מסוימים התוספתן עשוי לשמש עדיין את
האדם ולסייע למערכת החיסונית.
אולם ,מתברר שתועלתו זו היא משנית ,וכי הנזק שהתוספתן גורם גדול לאין
שיעור מהתועלת המסוימת שהוא עשוי להביא .התוספתן המצומק של האדם הוא
מקור לא אכזב לדלקות .אחד מכל חמשה עשר אנשים ילקה במשך חייו בדלקת
התוספתן .דלקת זו מטופלת כיום באמצעים כירורגיים ,וברוב המוחלט של
המקרים ,האדם ניצל .אולם בעבר הלא־רחוק ,כאשר לא היה עדיין פתרון רפואי
מניח את הדעת ,היה התוספתן המודלק גובה את חייהם של למעלה מעשרים אחוז
מהחולים! במלים אחרות ,קיומו של התוספתן בגוף האדם הביא למוות של למעלה
מאחוז אחד מהאוכלוסיה .וזה הרבה יותר מהתועלת המשוערת שהתוספתן עשוי
לגרום לה .מה שמראה בצורה ברורה שאיבר זה לא תוכנן בהתאם לגופנו ולטובתנו,
אלא הוא שריד מזיק ש"נתקענו" איתו83.
שאלה לעיון:
אם אכן כך הוא הדבר ,מדוע נתקענו עם שריד זה ,והוא לא "נעלם" מגופנו? הרי לפי
הדברים הללו יש יתרון הישרדותי לאנשים שאין להם תוספתן על פני אנשים שיש
להם תוספתן?
אציג שתיים מהתשובות האפשריות:
א .כל תהליך לוקח זמן .ייתכן שלו חיכינו עוד ,אזי בעתיד הרחוק היינו
מוצאים שהאנשים ששרדו הם אנשים שאין להם תוספתן .אמנם ,נכון
לעכשו ,תהליך זה נעצר ככל הנראה ואינו נמשך ,שהרי הטיפול הרפואי
ביטל את היתרון ההישרדותי של חסרי־התוספתן על פני בעלי־התוספתן.
ב .ייתכן שהתוספתן הגיע לנקודת אל־מוצא .התהליך אותו היינו מבקשים
לראות הוא תהליך בו התוספתן ממשיך ונעשה קטן יותר ויותר עד שהוא
ייעלם .אמנם ,היות ותוספתן קטן יותר משמעו סיכון רב יותר לפיתוח
דלקת התוספתן ייתכן שהגענו לדרך "ללא מוצא" ,בה עדיף היה לנו
להיות נטולי תוספתן )ואנשים נטולי תוספתן היו ללא ספק שורדים טוב
83קוין ,למה האבולוציה נכונה ,עמ' .117-115
122
תועלת ,ואילו כיום סבורים שבמקרים מסוימים התוספתן עשוי לשמש עדיין את
האדם ולסייע למערכת החיסונית.
אולם ,מתברר שתועלתו זו היא משנית ,וכי הנזק שהתוספתן גורם גדול לאין
שיעור מהתועלת המסוימת שהוא עשוי להביא .התוספתן המצומק של האדם הוא
מקור לא אכזב לדלקות .אחד מכל חמשה עשר אנשים ילקה במשך חייו בדלקת
התוספתן .דלקת זו מטופלת כיום באמצעים כירורגיים ,וברוב המוחלט של
המקרים ,האדם ניצל .אולם בעבר הלא־רחוק ,כאשר לא היה עדיין פתרון רפואי
מניח את הדעת ,היה התוספתן המודלק גובה את חייהם של למעלה מעשרים אחוז
מהחולים! במלים אחרות ,קיומו של התוספתן בגוף האדם הביא למוות של למעלה
מאחוז אחד מהאוכלוסיה .וזה הרבה יותר מהתועלת המשוערת שהתוספתן עשוי
לגרום לה .מה שמראה בצורה ברורה שאיבר זה לא תוכנן בהתאם לגופנו ולטובתנו,
אלא הוא שריד מזיק ש"נתקענו" איתו83.
שאלה לעיון:
אם אכן כך הוא הדבר ,מדוע נתקענו עם שריד זה ,והוא לא "נעלם" מגופנו? הרי לפי
הדברים הללו יש יתרון הישרדותי לאנשים שאין להם תוספתן על פני אנשים שיש
להם תוספתן?
אציג שתיים מהתשובות האפשריות:
א .כל תהליך לוקח זמן .ייתכן שלו חיכינו עוד ,אזי בעתיד הרחוק היינו
מוצאים שהאנשים ששרדו הם אנשים שאין להם תוספתן .אמנם ,נכון
לעכשו ,תהליך זה נעצר ככל הנראה ואינו נמשך ,שהרי הטיפול הרפואי
ביטל את היתרון ההישרדותי של חסרי־התוספתן על פני בעלי־התוספתן.
ב .ייתכן שהתוספתן הגיע לנקודת אל־מוצא .התהליך אותו היינו מבקשים
לראות הוא תהליך בו התוספתן ממשיך ונעשה קטן יותר ויותר עד שהוא
ייעלם .אמנם ,היות ותוספתן קטן יותר משמעו סיכון רב יותר לפיתוח
דלקת התוספתן ייתכן שהגענו לדרך "ללא מוצא" ,בה עדיף היה לנו
להיות נטולי תוספתן )ואנשים נטולי תוספתן היו ללא ספק שורדים טוב
83קוין ,למה האבולוציה נכונה ,עמ' .117-115
122
