Page 125 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 125
הראיות למוצא המינים באמצעות אבולוציה
שמזונם עשיר בויטמין סי והם אינם זקוקים לייצר אותו בעצמם .היות וכל יתר
היונקים מסוגלים לייצר ויטמין סי בעצמם ,הנחת היסוד היתה שגם אבות אבותיהם
של בעלי חיים אלה יכלו ליצור ויטמין זה ,וכי יכולת זו התנוונה משום שלא היה בה
צורך ,ואכן המחקר הוכיח טענה זו .מסתבר שיצירת ויטמין סי היא תהליך המורכב
מארבעה שלבים שכל אחד מהם "נשלט" על ידי גן אחר .לפרימטים ולקביות יש
עדיין את הגנים להפעלת שלושת השלבים הראשונים של התהליך והם "נתקעים"
בשלב האחרון ,שכן הגן האחראי על השלב האחרון עבר מוטציה ואינו מתפקד עוד
)גן זה מכונה .(ψGLOאמנם ,האופן בו מושבת הגן הרביעי הזה בקרב פרימטים שונה
מהאופן בו הוא מושבת בקרב הקביות .מתברר שבקרב כל הפרימטים ,כולל האדם,
הגן הרביעי אינו מתפקד בגלל בסיס יחידי מסוים שנעדר ברצף הגנטי של גן זה85.
כאמור ,הרצף של ψGLOבקרב הפרימטים אינו תקין .אמנם ,גם בו טמונות
עוד פיסות של מידע ,מכיון שהרצף משקף את מידת הקרבה של המינים זה לזה.
וכך לדוגמא מידת הדמיון ברצף של גן זה בין הגירסא האנושית לבין הגירסא
השימפנזית ,גדולה ממידת הדמיון שיש בין שתי גירסאות אלה לבין הגירסא
המקבילה של האורנג־אוטן .מובן מאליו שהרצף של הקביות שונה בהרבה ומשקף
מוטציה שאירעה באופן עצמאי מהמוטציה שאירעה אצל הפרימטים.
שאלה :מדוע תקלה זו לא אירעה ביתר בעלי החיים? תשובה :ייתכן ואף
מסתבר שהיא אירעה ,אלא שכאשר היא אירעה אצל בעל חיים אחר ,שמזונו אינו
עשיר בויטמין סי כמו בעלי החיים הניזונים על פירות ,הוא שילם על כך בחייו ולא
העביר את התקלה הזו לדור הבא ,ואין צורך לומר שהתקלה לא הפכה להיות
שכיחה בקרב בני מינו.
.2קולטני ריח
חלק ניכר מקולטני הריח של האדם לא פעילים .לפי נימורה 86יש באדם ככל הנראה
802גנים האחראיים על קולטני ריח ,כאשר למעלה ממחציתם ) 414ליתר דיוק(
אינם מתפקדים ונחשבים כפסאודוגנים .לשם השוואה ,לעכברים יש כ־ 1400גנים
85קוין ,למה האבולוציה נכונה ,עמ' .127-125
86נימורה ,אבולוציה של קולטני ריח.
125
שמזונם עשיר בויטמין סי והם אינם זקוקים לייצר אותו בעצמם .היות וכל יתר
היונקים מסוגלים לייצר ויטמין סי בעצמם ,הנחת היסוד היתה שגם אבות אבותיהם
של בעלי חיים אלה יכלו ליצור ויטמין זה ,וכי יכולת זו התנוונה משום שלא היה בה
צורך ,ואכן המחקר הוכיח טענה זו .מסתבר שיצירת ויטמין סי היא תהליך המורכב
מארבעה שלבים שכל אחד מהם "נשלט" על ידי גן אחר .לפרימטים ולקביות יש
עדיין את הגנים להפעלת שלושת השלבים הראשונים של התהליך והם "נתקעים"
בשלב האחרון ,שכן הגן האחראי על השלב האחרון עבר מוטציה ואינו מתפקד עוד
)גן זה מכונה .(ψGLOאמנם ,האופן בו מושבת הגן הרביעי הזה בקרב פרימטים שונה
מהאופן בו הוא מושבת בקרב הקביות .מתברר שבקרב כל הפרימטים ,כולל האדם,
הגן הרביעי אינו מתפקד בגלל בסיס יחידי מסוים שנעדר ברצף הגנטי של גן זה85.
כאמור ,הרצף של ψGLOבקרב הפרימטים אינו תקין .אמנם ,גם בו טמונות
עוד פיסות של מידע ,מכיון שהרצף משקף את מידת הקרבה של המינים זה לזה.
וכך לדוגמא מידת הדמיון ברצף של גן זה בין הגירסא האנושית לבין הגירסא
השימפנזית ,גדולה ממידת הדמיון שיש בין שתי גירסאות אלה לבין הגירסא
המקבילה של האורנג־אוטן .מובן מאליו שהרצף של הקביות שונה בהרבה ומשקף
מוטציה שאירעה באופן עצמאי מהמוטציה שאירעה אצל הפרימטים.
שאלה :מדוע תקלה זו לא אירעה ביתר בעלי החיים? תשובה :ייתכן ואף
מסתבר שהיא אירעה ,אלא שכאשר היא אירעה אצל בעל חיים אחר ,שמזונו אינו
עשיר בויטמין סי כמו בעלי החיים הניזונים על פירות ,הוא שילם על כך בחייו ולא
העביר את התקלה הזו לדור הבא ,ואין צורך לומר שהתקלה לא הפכה להיות
שכיחה בקרב בני מינו.
.2קולטני ריח
חלק ניכר מקולטני הריח של האדם לא פעילים .לפי נימורה 86יש באדם ככל הנראה
802גנים האחראיים על קולטני ריח ,כאשר למעלה ממחציתם ) 414ליתר דיוק(
אינם מתפקדים ונחשבים כפסאודוגנים .לשם השוואה ,לעכברים יש כ־ 1400גנים
85קוין ,למה האבולוציה נכונה ,עמ' .127-125
86נימורה ,אבולוציה של קולטני ריח.
125
