Page 49 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 49
המוטציה ברמת האוכלוסיה
פליאוטרופיה
כאשר אנו רואים שתכונה מסוימת הולכת ונעשית שכיחה יותר ויותר
באוכלוסיה אנו מחפשים את היתרון ההישרדותי שלה ביחס לתכונות
המתחרות .אולם לא תמיד נובע הדבר מיתרון הישרדותי של התכונה
המסוימת הזו .לפעמים יש לנו עסק עם פליאוטרופיה .פליאוטרופיה היא
תופעה בה גן בודד משפיע על מספר תכונות במקביל ,מבלי שיהיה בין
תכונות אלה קשר גלוי לעין .כתוצאה מכך ,אם אחת מהתכונות הקשורות
לגן זה תגלה עדיפות בהישרדות ותהפוך להיות התכונה הנפוצה
באוכלוסיה ,דבר זה יגרור אף את יתר התכונות הקשורות לאותו גן ,אף אם
להן עצמן אין יתרון ידוע ביחס לתכונות המתחרות .הדבר יהיה מובן יותר
בדוגמא שלהלן:
בסיביר נערך מחקר מאלף בן ששים שנה בניסיון לביית שועלי כסף,
מחקר שהחל במאמציו של החוקר בליאייב ) ,Dmitry K. Belyaevראה:
שמני ,בליאייב( .בליאייב הגדיר את "מרחק המנוסה" כמדד ל"ביות" .הוא
בחר את השועלים הכי "מבויתים" והעמיד מהם את דור השועלים הבא,
והמשיך לברור בכל דור את השועלים ה"מבויתים" ביותר.
)"מרחק המנוסה" הוא המרחק שבו בעל החיים מפסיק מעיסוקיו ו"מחליט" שעליו לנוס
כתוצאה מאיום כלשהו .ככל שמרחק המנוסה גבוה יותר ,כלומר ,שבעל החיים חש מאוים
פחות מקרבתו של האדם ומוכן להתקרב לאדם ,בעל החיים נחשב כמבוית יותר(.
למרבה הפלא ,למרות שהברירה התייחסה תמיד רק לשאלת
הביות ,התברר כעבור כמה דורות שהשועלים השתנו בכמה מאפיינים
נוספים ,והלכו ונעשו דומים בכמה מאפיינים לכלבים :פיתחו אזניים
שמוטות ,חרטום קצר יותר וכתמים על הגוף ,ואף החלו לנבוח ולהשמיע
קולות הדומים לקול שמשמיעים הכלבים.
מסתבר אפוא שהגן שאחראי להתנהגותם ה"מבויתת" של
השועלים ,אחראי באותה המידה גם לתכונות האחרות של השועל
שהשתנו) .מחקר זה שפך אור על ביותם של הכלבים ,שהרי בכלבים,
שמוצאם מהזאב ,אירע גם כן השינוי ההדרגתי הכרוך בביות(.
49
פליאוטרופיה
כאשר אנו רואים שתכונה מסוימת הולכת ונעשית שכיחה יותר ויותר
באוכלוסיה אנו מחפשים את היתרון ההישרדותי שלה ביחס לתכונות
המתחרות .אולם לא תמיד נובע הדבר מיתרון הישרדותי של התכונה
המסוימת הזו .לפעמים יש לנו עסק עם פליאוטרופיה .פליאוטרופיה היא
תופעה בה גן בודד משפיע על מספר תכונות במקביל ,מבלי שיהיה בין
תכונות אלה קשר גלוי לעין .כתוצאה מכך ,אם אחת מהתכונות הקשורות
לגן זה תגלה עדיפות בהישרדות ותהפוך להיות התכונה הנפוצה
באוכלוסיה ,דבר זה יגרור אף את יתר התכונות הקשורות לאותו גן ,אף אם
להן עצמן אין יתרון ידוע ביחס לתכונות המתחרות .הדבר יהיה מובן יותר
בדוגמא שלהלן:
בסיביר נערך מחקר מאלף בן ששים שנה בניסיון לביית שועלי כסף,
מחקר שהחל במאמציו של החוקר בליאייב ) ,Dmitry K. Belyaevראה:
שמני ,בליאייב( .בליאייב הגדיר את "מרחק המנוסה" כמדד ל"ביות" .הוא
בחר את השועלים הכי "מבויתים" והעמיד מהם את דור השועלים הבא,
והמשיך לברור בכל דור את השועלים ה"מבויתים" ביותר.
)"מרחק המנוסה" הוא המרחק שבו בעל החיים מפסיק מעיסוקיו ו"מחליט" שעליו לנוס
כתוצאה מאיום כלשהו .ככל שמרחק המנוסה גבוה יותר ,כלומר ,שבעל החיים חש מאוים
פחות מקרבתו של האדם ומוכן להתקרב לאדם ,בעל החיים נחשב כמבוית יותר(.
למרבה הפלא ,למרות שהברירה התייחסה תמיד רק לשאלת
הביות ,התברר כעבור כמה דורות שהשועלים השתנו בכמה מאפיינים
נוספים ,והלכו ונעשו דומים בכמה מאפיינים לכלבים :פיתחו אזניים
שמוטות ,חרטום קצר יותר וכתמים על הגוף ,ואף החלו לנבוח ולהשמיע
קולות הדומים לקול שמשמיעים הכלבים.
מסתבר אפוא שהגן שאחראי להתנהגותם ה"מבויתת" של
השועלים ,אחראי באותה המידה גם לתכונות האחרות של השועל
שהשתנו) .מחקר זה שפך אור על ביותם של הכלבים ,שהרי בכלבים,
שמוצאם מהזאב ,אירע גם כן השינוי ההדרגתי הכרוך בביות(.
49
