Page 161 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 161
על ההתנגדות לתורת האבולוציה
ידיעות משארי החכמות -לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה" ,תפיסה
שלמרבה הצער לא חילחלה בקרב חלק ניכר מן הציבור.
המדע של ימינו אינו ה"מדע" של העת העתיקה .באותה העת ,היה הידע
מבוסס בחלקו הרב על הגות והתבוננות גרידא ,ועל שינון חכמתם של חכמי קדם
הגדולים .במובן מסוים הידע היה מבוסס על אמונה :אמונה בסמכותם של חכמי
קדם ,ואמונה זו עיכבה את התפתחות המדע ואף תרמה לעלייתם של כמה אנשים
על המוקד כאשר הללו כפרו בדברי הקדמונים .המדע של ימינו מבוסס על
עקרונות שונים לחלוטין ,ובעיקרו הוא פשוט משקף את המאמץ האנושי המשותף
לדעת .זהו מאמץ שבו משתתפים מיליוני אנשים ברחבי העולם ,חלקם מקדישים
לכך את חייהם ,במטרה להבין טוב יותר את העולם בו אנו חיים ובעקבות כך לשפר
את חיינו 140.כמה מספרים להמחשה :לפי דו"ח אונסק"ו ,בשנת 2007פעלו בעולם
כשבעה מיליון ומאתיים אלף חוקרים במשרה מלאה 141.לפי נתוני אותו דו"ח ,בשנת
2008התפרסמו מעל מיליון ומאתיים אלף פרסומים מדעיים .כלומר ,כשלושת
אלפים ושלוש מאות פרסומים מדעיים חדשים מידי יום ביומו.
הידע המדעי מבוסס בעיקרו על :א .איסוף נתונים )על ידי תצפיות ,ניסויים
וכו'(; ב .ניסוח השערות )"תיאוריות"( שבכוחן להסביר את הנתונים שהצטברו; ג.
העמדת השערות אלה למבחן.
ודוק :השערה מדעית חייבת להיות השערה שניתן להעמידה למבחן המציאות.
לאמור ,אם השערה פלונית נכונה אזי נצפה לתוצאות כאלה וכאלה ,ואם נקבל
תוצאות אחרות – הרי שהשערה פלונית אינה נכונה.
לפעמים חולפים שנים עד שבשלים התנאים והאמצעים הטכנולוגיים לביצוע
הניסויים שיכולים לאשש השערה מסוימת או לפרוך אותה ,ועד אז ההשערה תלויה
באויר כהצעה גרידא .כך ,לדוגמא ,חלפו ארבע שנים מאז פרסם אלברט איינשטיין
140מי מן הקוראים עשוי אולי להרים גבה ולתהות כיצד המדע משפר את חיינו .אסתפק בציון
עשרות שנות החיים שנוספו לתוחלת החיים שלנו באותם מקומות שנהנו מהקדמה .גם בעבר
אנשים הגיעו לגיל זקנה ,אולם מספר האנשים שזכה לכך היה מצומצם לאין שיעור ביחס
לימינו ,ואילו תמותת תינוקות וצעירים היתה מחזה נפרץ.
141אונסק"ו ,דו"ח המדע .2010מספר זה משקף עלייה של 24%מנתוני שנת .2002אם מגמת
העליה המשיכה באותו הקצב ,יש כיום בעולם כתשעה מיליוני חוקרים במשרה מלאה.
161
ידיעות משארי החכמות -לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה" ,תפיסה
שלמרבה הצער לא חילחלה בקרב חלק ניכר מן הציבור.
המדע של ימינו אינו ה"מדע" של העת העתיקה .באותה העת ,היה הידע
מבוסס בחלקו הרב על הגות והתבוננות גרידא ,ועל שינון חכמתם של חכמי קדם
הגדולים .במובן מסוים הידע היה מבוסס על אמונה :אמונה בסמכותם של חכמי
קדם ,ואמונה זו עיכבה את התפתחות המדע ואף תרמה לעלייתם של כמה אנשים
על המוקד כאשר הללו כפרו בדברי הקדמונים .המדע של ימינו מבוסס על
עקרונות שונים לחלוטין ,ובעיקרו הוא פשוט משקף את המאמץ האנושי המשותף
לדעת .זהו מאמץ שבו משתתפים מיליוני אנשים ברחבי העולם ,חלקם מקדישים
לכך את חייהם ,במטרה להבין טוב יותר את העולם בו אנו חיים ובעקבות כך לשפר
את חיינו 140.כמה מספרים להמחשה :לפי דו"ח אונסק"ו ,בשנת 2007פעלו בעולם
כשבעה מיליון ומאתיים אלף חוקרים במשרה מלאה 141.לפי נתוני אותו דו"ח ,בשנת
2008התפרסמו מעל מיליון ומאתיים אלף פרסומים מדעיים .כלומר ,כשלושת
אלפים ושלוש מאות פרסומים מדעיים חדשים מידי יום ביומו.
הידע המדעי מבוסס בעיקרו על :א .איסוף נתונים )על ידי תצפיות ,ניסויים
וכו'(; ב .ניסוח השערות )"תיאוריות"( שבכוחן להסביר את הנתונים שהצטברו; ג.
העמדת השערות אלה למבחן.
ודוק :השערה מדעית חייבת להיות השערה שניתן להעמידה למבחן המציאות.
לאמור ,אם השערה פלונית נכונה אזי נצפה לתוצאות כאלה וכאלה ,ואם נקבל
תוצאות אחרות – הרי שהשערה פלונית אינה נכונה.
לפעמים חולפים שנים עד שבשלים התנאים והאמצעים הטכנולוגיים לביצוע
הניסויים שיכולים לאשש השערה מסוימת או לפרוך אותה ,ועד אז ההשערה תלויה
באויר כהצעה גרידא .כך ,לדוגמא ,חלפו ארבע שנים מאז פרסם אלברט איינשטיין
140מי מן הקוראים עשוי אולי להרים גבה ולתהות כיצד המדע משפר את חיינו .אסתפק בציון
עשרות שנות החיים שנוספו לתוחלת החיים שלנו באותם מקומות שנהנו מהקדמה .גם בעבר
אנשים הגיעו לגיל זקנה ,אולם מספר האנשים שזכה לכך היה מצומצם לאין שיעור ביחס
לימינו ,ואילו תמותת תינוקות וצעירים היתה מחזה נפרץ.
141אונסק"ו ,דו"ח המדע .2010מספר זה משקף עלייה של 24%מנתוני שנת .2002אם מגמת
העליה המשיכה באותו הקצב ,יש כיום בעולם כתשעה מיליוני חוקרים במשרה מלאה.
161
