Page 180 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 180
תורה ומדע
שהממצאים "תומכים באופן חד משמעי בכך שיצירת מינים היא…
לעתים הדרגתית ולעתים בצורת שיווי משקל מקוטע"167.
ד"ר מוקדי מסיים את מאמרו בקביעה שבניגוד למה שנכתב לא אחת ,אין במשנתו
של גולד כל סתירה של ממש לתורתו של דרווין ,אלא רק תוספת חשובה.
(2קנה מידה ,כבר אמרנו?
עד כה ראינו ,בעקבות השערת "שיווי המשקל המקוטע" שלפעמים יש הדרגה
ולפעמים אין ,לפעמים יש חוליות ביניים ולפעמים אין .אולם עדיין שומה עלינו
להבהיר נקודה אחת שפעמים רבות אינה מובנת כהלכה:
כאשר אנו מתייחסים לאותם מקרים בהם "אין הדרגה ואין חוליות ביניים"
עלינו תמיד לזכור את נושא "קנה המידה" שציינתי לעיל ,המאפשר לקו חוף להיות
באורך 12,000ק"מ ובאורך 3,000ק"מ בו בזמן.
ניקח לדוגמא בעל חיים ימי כמו הלוויתן שהתפתח מבעל חיים יבשתי:
בממצאים המאובנים אנו מוצאים רצף של בעלי חיים אשר בקצה הקדום שלהם
נמצא בעל חיים יבשתי מובהק ובקצה השני בעל חיים ימי מובהק .רצף השרידים
)שנקרא להם להלן :א ,ב ,ג ,ד (...מראה התאמה הולכת וגוברת לחיים ימיים ואיבוד
גובר והולך של סממנים הקשורים לחיי היבשה .כעת ,יטען הטוען ,איננו מוצאים
"הדרגה חלקה" ,איננו מוצאים "חוליות ביניים" בין א' ל־ב' ,בין ב' ל־ג' .איננו מוצאים
שלבי ביניים א ,1א ,2א ,3א 4המוליכים בהדרגה ל־ב'" .אין חוליות ביניים!" .עונה על
כך גולד :השינויים בין א' ל־ב' הם שינויים מהירים ומקומיים ,ומלכתחילה איננו
מצפים למצוא תיעוד שלהם ,אלא למצוא את הצורה היציבה א' ,ואחריה את הצורה
היציבה ב' ,וכן הלאה .אולם ,דבר זה אינו פוגע בעובדה שקיימת הדרגתיות ,ושיש
חוליות ביניים! הרי הרצף שמוליך מ־א' ל־ה' הוא רצף הדרגתי ,וכל צעד מבוסס על
הצעד שקדם לו .שרידים ב'־ד' הם הם חוליות הביניים שבין א' ל־ה' ,והרצף הזה בן
חמשת הצעדים הוא ההדרגה.
גם גולד מודה ַבהדרגה ,וגם גולד מודה בחוליות הביניים ,אלא שאיננו מוצאים
את הביניים שבין חוליות הביניים ,את ההדרגה העדינה יותר ברמת קנה המידה
167מוקדי ,כמו שדרווין חשב.
180
שהממצאים "תומכים באופן חד משמעי בכך שיצירת מינים היא…
לעתים הדרגתית ולעתים בצורת שיווי משקל מקוטע"167.
ד"ר מוקדי מסיים את מאמרו בקביעה שבניגוד למה שנכתב לא אחת ,אין במשנתו
של גולד כל סתירה של ממש לתורתו של דרווין ,אלא רק תוספת חשובה.
(2קנה מידה ,כבר אמרנו?
עד כה ראינו ,בעקבות השערת "שיווי המשקל המקוטע" שלפעמים יש הדרגה
ולפעמים אין ,לפעמים יש חוליות ביניים ולפעמים אין .אולם עדיין שומה עלינו
להבהיר נקודה אחת שפעמים רבות אינה מובנת כהלכה:
כאשר אנו מתייחסים לאותם מקרים בהם "אין הדרגה ואין חוליות ביניים"
עלינו תמיד לזכור את נושא "קנה המידה" שציינתי לעיל ,המאפשר לקו חוף להיות
באורך 12,000ק"מ ובאורך 3,000ק"מ בו בזמן.
ניקח לדוגמא בעל חיים ימי כמו הלוויתן שהתפתח מבעל חיים יבשתי:
בממצאים המאובנים אנו מוצאים רצף של בעלי חיים אשר בקצה הקדום שלהם
נמצא בעל חיים יבשתי מובהק ובקצה השני בעל חיים ימי מובהק .רצף השרידים
)שנקרא להם להלן :א ,ב ,ג ,ד (...מראה התאמה הולכת וגוברת לחיים ימיים ואיבוד
גובר והולך של סממנים הקשורים לחיי היבשה .כעת ,יטען הטוען ,איננו מוצאים
"הדרגה חלקה" ,איננו מוצאים "חוליות ביניים" בין א' ל־ב' ,בין ב' ל־ג' .איננו מוצאים
שלבי ביניים א ,1א ,2א ,3א 4המוליכים בהדרגה ל־ב'" .אין חוליות ביניים!" .עונה על
כך גולד :השינויים בין א' ל־ב' הם שינויים מהירים ומקומיים ,ומלכתחילה איננו
מצפים למצוא תיעוד שלהם ,אלא למצוא את הצורה היציבה א' ,ואחריה את הצורה
היציבה ב' ,וכן הלאה .אולם ,דבר זה אינו פוגע בעובדה שקיימת הדרגתיות ,ושיש
חוליות ביניים! הרי הרצף שמוליך מ־א' ל־ה' הוא רצף הדרגתי ,וכל צעד מבוסס על
הצעד שקדם לו .שרידים ב'־ד' הם הם חוליות הביניים שבין א' ל־ה' ,והרצף הזה בן
חמשת הצעדים הוא ההדרגה.
גם גולד מודה ַבהדרגה ,וגם גולד מודה בחוליות הביניים ,אלא שאיננו מוצאים
את הביניים שבין חוליות הביניים ,את ההדרגה העדינה יותר ברמת קנה המידה
167מוקדי ,כמו שדרווין חשב.
180
