Page 206 - אבולוציה ושאר ירקות

‫תורה ומדע‬

‫חושב? אנו מקבלים זאת כעובדה‪ .‬באותה המידה‪ ,‬איננו צריכים לשלול את העובדה‬
‫שאדם חושב יכול להתפתח מ"אדם שאינו חושב" או מבעל חיים שאינו חושב‪,‬‬

‫ועלינו לקבל את העובדה הזו שהמציאות מציגה בפנינו‪.‬‬

‫ושוב‪ ,‬דווקא לנו כמאמינים קל הרבה יותר לקבל את הפער הזה‪ ,‬משום שאנו‬
‫מאמינים במי שמכוון את הבריאה או נותן לה מידי פעם "דחיפה" לכיוון הרצוי‪,‬‬

‫ולכן אין שום סיבה שנחשוב שדבר זה ייבצר מאיתו לעשות‪ ,‬חלילה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מוצא האדם – התנגשות עם האמונה? לא ולא!‬

‫אולם‪ ,‬כאן ניצבים אנו כביכול בצומת דרכים‪ :‬לפי מה שאמרנו עד כה‪ ,‬נובע בצורה‬
‫חד־משמעית כי מוצאו של האדם בבעלי חיים שקדמו לו‪ .‬ואילו בתורה‪ ,‬יודע כל מי‬
‫שקרא את הפרשה הראשונה‪ ,‬כתוב במפורש שהאלוקים ברא את האדם עפר מן‬

‫האדמה!‬

‫האם אין מנוס מהתנגשות חזיתית זו? האם נאלצים אנו‪ ,‬חלילה‪ ,‬לבחור כאן בין‬
‫תורה למדע?‬

‫ובכן‪ ,‬ראה זה פלא‪ :‬מתברר שלא כך הוא! ואעתיק לצורך העניין מה שכתבו‬
‫רבים וגדולים ממני‪ .‬וכך אומר הרב נדל‪194:‬‬

‫התיאור של יצירת האדם מן העפר הוא בדרך משל ומליצה‪ .‬הקב"ה לא‬
‫לקח כף עפר וגיבל אותה במים‪ ,‬כמו שעושים הילדים בגן‪ ...‬בריאת האדם‬
‫בצלם אלוקים זהו סופו של תהליך ארוך‪ ,‬שראשיתו ביצור לא שכלי‪,‬‬
‫השייך לקטיגוריה של בעלי החיים‪ ,‬ההולך ומתקדם עד שניתן לו השכל‬
‫האנושי‪ ,‬ובמקביל גם הצורה הפיסיולוגית של האדם המוכרת לנו‪...‬‬
‫ההוכחות של דרווין‪ ,‬ושל חוקרי המאובנים‪ ,‬לקיומם של שלבים קודמים‬
‫כאלה‪ ,‬נראות משכנעות‪ .‬הטעות של דרווין היא בראייה הכללית של‬
‫הדברים‪ ,‬המתחמקת מן השאלה איך נוצרו השינויים‪ .‬אך עם ההכרה‬
‫ברצון האלוקי הפועל בטבע באמצעות המלאכים – אין לנו שום צורך‬
‫לשלול את תיאור המאורעות כפי שהחקירה המדעית מציגה אותם‪...‬‬
‫האדם שעליו נאמר "נעשה אדם בצלמנו" הוא שלב אחרון של‬

‫התקדמות הדרגתית‪.‬‬

‫‪ 194‬בתורתו של ר' גדליה‪ ,‬עמ' צט‪-‬ק‪.‬‬

‫‪206‬‬