Page 198 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 198
‫תורה ומדע‬

‫)‪William H. Matthews, III, Fossils (New York, 1982, p. 8‬‬

‫עליי להודות שלא ברור לי לחלוטין ההיגיון של הטיעון הזה‪ ,‬אבל מה שאני רוצה‬
‫להעלות הוא נקודה אחרת‪ :‬הקטע פשוט מטעה ומשובש מכמה בחינות!‬

‫ובכן‪ ,‬מתיוס כותב בספר ו‪) 182‬שהתפרסם בשנת ‪ ,1962‬ולא ‪ 1982‬כמופיע‬
‫במאמר( שמספר המינים החיים הידועים )לזמנו‪ (...‬עומד על ‪ 1,105,000‬מינים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מספר המינים שנכחדו והידועים רק מממצא המאובנים עומד על‬

‫‪ 130,000‬מינים‪.‬‬

‫יפה‪ .‬מספר המינים המאובנים שנמצאו עומד אפוא על עשרה אחוז ממספר‬
‫המינים החיים כיום‪.‬‬

‫כותב המאמר נכשל בשתי טעויות‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא הסיק מכאן שמספר המינים‬
‫שהיו קיימים באמת בעולם ונכחדו הוא רק עשרה אחוז ממספר המינים הקיים‬
‫כיום‪ ,‬כאשר המסקנה הנכונה היא בדיוק להיפך‪ ,‬שכן יש מינים שידועים לנו רק‬
‫בעקבות שריד אחד בלבד‪ .‬מה שמלמד אותנו על ההיקף העצום והלא נתפס של‬
‫המינים שנכחדו מבלי שנדע עליהם בכלל ומבלי שאי פעם נדע עליהם‪ .‬אפשר‬
‫לקחת לדוגמא את דג הלטימריה שדיברנו עליו‪ .‬הדג עדיין חי וקיים‪ ,‬אך עד‬
‫להתגלותו מחדש לפני כשבעים שנה לא נמצא אף מאובן שלו מששים מיליוני‬
‫השנים האחרונות‪ .‬דרוש צירוף מקרים ממוזל במיוחד על מנת שבעל חיים יצליח‬
‫להשתמר‪ ,‬ואחרי כן צריכים צירוף מקרים ממוזל עוד יותר על מנת שבעל חיים זה‬
‫יישמר במקום שיש אליו גישה לבני אדם‪ ,‬ושייחשף בפני אנשי המקצוע במקום‬
‫הנכון ובזמן הנכון )נאמר‪ ,‬לא לפני אלף שנה ולא בעוד אלף שנה‪ ,‬אלא בדיוק‬

‫עכשו‪.(...‬‬

‫הדבר מזכיר את גורל הספרים היהודיים בימי הביניים‪ .‬בספר "שברי לוחות"‬
‫מתאר המחבר פרופ' שמחה עמנואל ספרים רבים שכתבו גדולי ישראל בתקופת‬
‫"הראשונים" ואשר לא הגיעו כלל לידינו‪ .‬לפעמים הגיע אלינו ספר בעותק אחד‬
‫בלבד גם כשמדובר בספר שזכה להגיע לדפוס וממילא הופק במאות עותקים אם‬
‫לא יותר‪ .‬מכאן אנו יכולים ללמוד כמה ספרים אבדו לאין שוב בתקופה שלפני‬

‫הדפוס בה נוצר רק עותק אחד או עותקים בודדים מספר‪.‬‬

‫‪ 182‬מתיוס‪ ,‬מאובנים‪.‬‬

‫‪198‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203