Page 173 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 173
על ההתנגדות לתורת האבולוציה
שהמחבר לא דיבר באופן כללי ,אלא התייחס לתקופה מסוימת ,לאזור מסוים ,לסוג
מסוים של מאובנים ,ובעיקר :ביחס לקנה מידה מסוים )הסבר להלן(.
לעתים נגלה שהמחבר הספר עצמו אכן התכוון באופן גורף וכללי ,אלא
שהמקור עליו הוא מסתמך ואותו הוא מצטט לא התכוון לכך .גם זה קורה )בעיקר
כשהמחבר הוא לא חוקר מהתחום ולא הקדיש תשומת לב מספקת בכתיבתו ,שלא
לומר פשע בכתיבתו(.
.2אבל דרווין אמר...
"תרגיל" נוסף הוא הסתמכות על דברי חוקרים ידועים שפעלו לפני דורות ,ובהקשר
שלנו :דברי צ'רלס דרווין ,אבי "הברירה הטבעית" .כפי שכבר ציינתי ,העיסוק במדעי
הטבע והחיים אינו דומה לעיסוק ברוח ובפרשנות טקסטואלית ובוודאי שאינו
דומה לעיסוק בבית המדרש .כאשר אנו עוסקים בסוגיא תלמודית ,לדוגמא ,אנו
מתייחסים לסוגיא זו כאל הסמכות הקובעת ,ואנו מתאמצים בכל מאודנו לרדת
לעומקה ולכוונתה .חשיבות יתרה ניתנת למקורות הקדומים ,לביאורי הגאונים
והראשונים וגדולי האחרונים .היעד הוא לברר למה התכוון התלמוד ,והתפיסה
המסורתית רואה בדורות הסמוכים יותר לתלמוד את הסמכויות העיקריות
לפרשנות זו .שונה הדבר בתכלית במדעי הטבע והחיים .במדעים אלה היעד אינו
" ְלמה התכוון פלוני אלמוני" ,ולו גם יהיה זה גדול החוקרים בכל הזמנים) .בוודאי
שהשאלה למה התכוון פלוני היא שאלה מעניינת בפני עצמה והיא מעסיקה את
העוסקים במדע מההיבט ההיסטורי והפילוסופי ,אך אין זה היעד העיקרי של
המחקר( .יעדו של המחקר הוא הבנת הכללים על פיהם נוהגת המציאות .מעצם
טיבו של המחקר ,הידע הולך ומצטבר ומתקדם תוך כדי הכנסת שיפורים ותיקונים
ושינויים בהשערות שנהגו עד כה .בהתאם לדברים אלה ,נוהגם של המתנגדים
לאבולוציה לחפש בכתבי צ'רלס דרווין ראיות לדבריהם ,היא שגויה מבחינה
עקרונית )ואף לא ממש פוריה ,כפי שנראה( .דרווין ,שפרסם את ספרו "מוצא
המינים" בשנת ,1859אינו משמש כ"משה רבינו" להבדיל ,או כרבי יהודה הנשיא.
דרווין פרסם את עיקרי תורתו בדור שלא הכיר אפילו את חוקי התורשה הבסיסיים,
שלא לדבר על כך שחלפה מאה עד שנחשפה הדרך בה פועלת התורשה :מולקולת
הדנ"א ,הגנים ,המוטציות .כל אלו לא היו ידועים בדורו של דרווין .אנו ניצבים כיום
למעלה ממאה וחמשים שנה אחרי פרסום תורתו של דרווין ,תורה שהניבה במשך
מאה וחמשים שנה אינספור מחקרים המתייחסים לתורת האבולוציה ומשפרים
173
שהמחבר לא דיבר באופן כללי ,אלא התייחס לתקופה מסוימת ,לאזור מסוים ,לסוג
מסוים של מאובנים ,ובעיקר :ביחס לקנה מידה מסוים )הסבר להלן(.
לעתים נגלה שהמחבר הספר עצמו אכן התכוון באופן גורף וכללי ,אלא
שהמקור עליו הוא מסתמך ואותו הוא מצטט לא התכוון לכך .גם זה קורה )בעיקר
כשהמחבר הוא לא חוקר מהתחום ולא הקדיש תשומת לב מספקת בכתיבתו ,שלא
לומר פשע בכתיבתו(.
.2אבל דרווין אמר...
"תרגיל" נוסף הוא הסתמכות על דברי חוקרים ידועים שפעלו לפני דורות ,ובהקשר
שלנו :דברי צ'רלס דרווין ,אבי "הברירה הטבעית" .כפי שכבר ציינתי ,העיסוק במדעי
הטבע והחיים אינו דומה לעיסוק ברוח ובפרשנות טקסטואלית ובוודאי שאינו
דומה לעיסוק בבית המדרש .כאשר אנו עוסקים בסוגיא תלמודית ,לדוגמא ,אנו
מתייחסים לסוגיא זו כאל הסמכות הקובעת ,ואנו מתאמצים בכל מאודנו לרדת
לעומקה ולכוונתה .חשיבות יתרה ניתנת למקורות הקדומים ,לביאורי הגאונים
והראשונים וגדולי האחרונים .היעד הוא לברר למה התכוון התלמוד ,והתפיסה
המסורתית רואה בדורות הסמוכים יותר לתלמוד את הסמכויות העיקריות
לפרשנות זו .שונה הדבר בתכלית במדעי הטבע והחיים .במדעים אלה היעד אינו
" ְלמה התכוון פלוני אלמוני" ,ולו גם יהיה זה גדול החוקרים בכל הזמנים) .בוודאי
שהשאלה למה התכוון פלוני היא שאלה מעניינת בפני עצמה והיא מעסיקה את
העוסקים במדע מההיבט ההיסטורי והפילוסופי ,אך אין זה היעד העיקרי של
המחקר( .יעדו של המחקר הוא הבנת הכללים על פיהם נוהגת המציאות .מעצם
טיבו של המחקר ,הידע הולך ומצטבר ומתקדם תוך כדי הכנסת שיפורים ותיקונים
ושינויים בהשערות שנהגו עד כה .בהתאם לדברים אלה ,נוהגם של המתנגדים
לאבולוציה לחפש בכתבי צ'רלס דרווין ראיות לדבריהם ,היא שגויה מבחינה
עקרונית )ואף לא ממש פוריה ,כפי שנראה( .דרווין ,שפרסם את ספרו "מוצא
המינים" בשנת ,1859אינו משמש כ"משה רבינו" להבדיל ,או כרבי יהודה הנשיא.
דרווין פרסם את עיקרי תורתו בדור שלא הכיר אפילו את חוקי התורשה הבסיסיים,
שלא לדבר על כך שחלפה מאה עד שנחשפה הדרך בה פועלת התורשה :מולקולת
הדנ"א ,הגנים ,המוטציות .כל אלו לא היו ידועים בדורו של דרווין .אנו ניצבים כיום
למעלה ממאה וחמשים שנה אחרי פרסום תורתו של דרווין ,תורה שהניבה במשך
מאה וחמשים שנה אינספור מחקרים המתייחסים לתורת האבולוציה ומשפרים
173
