Page 189 - אבולוציה ושאר ירקות
P. 189
על ההתנגדות לתורת האבולוציה
כותב כי "כמה קטגוריות מיון שנחשבו ל'צורות ביניים' בין קבוצות ,כגון מערכת
הספוגים ,מערכת הצורבים ומערכת המסרקנים ,אינן יכולות להיחשב עוד ככאלו
עקב ממצאים גנטיים חדשים".
חוששני ששמחתו של י"ע היתה מוקדמת ,ושאולי העץ שלו חש שלא בנחת
בקרקעו השמוטה.
ספוגים ,צורבים ,ומסרקנים ...ממלכת החי היא רבגונית ועשירה באמת
ובתמים ,והיא התנסתה בהרבה מאד דרכים לביטוי החיים ,מהם דרכים ששרדו עד
לימינו ,ומהם שלא שרדו .בין הדרכים ששרדו אנו מכירים גם את המערכות הנ"ל:
הספוגים – שהם יותר "מושבה רב תאית" מאשר יצור חי בודד; הצורבים – הכוללים
בעלי חיים כגון האלמוגים ,שושנות הים והמדוזות; והמסרקנים – שהם בעלי חיים
המזכירים בצורתם את המדוזות אך מורכבים מהן בהרבה .בעבר נכללו הצורבים
והמסרקנים באותה הקבוצה )נבוביים( ,ובעקבות המידע שהצטבר הופרדו אלה
מאלה.
נקל להבין שבעלי חיים ייחודיים אלה ,היוו אתגר של ממש ליוצרי העצים
הפילוגנטיים בעבר .ככלות הכול ,אין הם ניחונים באותה המורכבות שיש לבעלי
החיים ה"רגילים" .הועלו השערות שונות לגבי היחסים שבין בעלי החיים הללו,
והשערות אלה שונו ועודכנו בהתאם להצטברות המידע הגנטי המודרני.
האם שינויים אלה "שומטים את הקרקע" מהאילנות הפילוגנטיים?
יאמר לי מי מן הקוראים האם הוא באמת ובתמים סבור שבעקבות ההערכות
מחדש שנעשו לגבי היחס בין המדוזות למסרקנים התערערה התמונה המוכרת של
האילן הפילוגנטי הקובע כי:
• האריה והנמר נמצאים על אותו ענף ,לעומת הזאב והשועל שנמצאים
על ענף אחר.
• האריה הזאב והכבש נמצאים על אותו ענף ביחס ללטאה ,או ביחס
לציפור או לדג.
• האריה והלטאה נמצאים על אותו ענף ביחס לדג ,ושלושתם על אותו
ענף ביחס למדוזה?
האם יש קשר בין התלבטויות הקשורות לזיהוי המסרקן ולבין קביעות אמיתיות
ומבוססות אלה?
189
כותב כי "כמה קטגוריות מיון שנחשבו ל'צורות ביניים' בין קבוצות ,כגון מערכת
הספוגים ,מערכת הצורבים ומערכת המסרקנים ,אינן יכולות להיחשב עוד ככאלו
עקב ממצאים גנטיים חדשים".
חוששני ששמחתו של י"ע היתה מוקדמת ,ושאולי העץ שלו חש שלא בנחת
בקרקעו השמוטה.
ספוגים ,צורבים ,ומסרקנים ...ממלכת החי היא רבגונית ועשירה באמת
ובתמים ,והיא התנסתה בהרבה מאד דרכים לביטוי החיים ,מהם דרכים ששרדו עד
לימינו ,ומהם שלא שרדו .בין הדרכים ששרדו אנו מכירים גם את המערכות הנ"ל:
הספוגים – שהם יותר "מושבה רב תאית" מאשר יצור חי בודד; הצורבים – הכוללים
בעלי חיים כגון האלמוגים ,שושנות הים והמדוזות; והמסרקנים – שהם בעלי חיים
המזכירים בצורתם את המדוזות אך מורכבים מהן בהרבה .בעבר נכללו הצורבים
והמסרקנים באותה הקבוצה )נבוביים( ,ובעקבות המידע שהצטבר הופרדו אלה
מאלה.
נקל להבין שבעלי חיים ייחודיים אלה ,היוו אתגר של ממש ליוצרי העצים
הפילוגנטיים בעבר .ככלות הכול ,אין הם ניחונים באותה המורכבות שיש לבעלי
החיים ה"רגילים" .הועלו השערות שונות לגבי היחסים שבין בעלי החיים הללו,
והשערות אלה שונו ועודכנו בהתאם להצטברות המידע הגנטי המודרני.
האם שינויים אלה "שומטים את הקרקע" מהאילנות הפילוגנטיים?
יאמר לי מי מן הקוראים האם הוא באמת ובתמים סבור שבעקבות ההערכות
מחדש שנעשו לגבי היחס בין המדוזות למסרקנים התערערה התמונה המוכרת של
האילן הפילוגנטי הקובע כי:
• האריה והנמר נמצאים על אותו ענף ,לעומת הזאב והשועל שנמצאים
על ענף אחר.
• האריה הזאב והכבש נמצאים על אותו ענף ביחס ללטאה ,או ביחס
לציפור או לדג.
• האריה והלטאה נמצאים על אותו ענף ביחס לדג ,ושלושתם על אותו
ענף ביחס למדוזה?
האם יש קשר בין התלבטויות הקשורות לזיהוי המסרקן ולבין קביעות אמיתיות
ומבוססות אלה?
189
